אודות הקיבוץ
קצת היסטוריה
חברי
עין-השופט עלו על הקרקע ב- 5/7/37, כ"ו בתמוז התרצ"ז, לגבעת ג'וערה.
כעבור שנה עברו לנקודת הקבע, היא עין השופט.
הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואיס ד. ברנדייס, ממנהיגיה
הדגולים של יהדות ארה"ב.
בטרם העלייה לג'וערה, שהו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ.
בחדרה נוצר האיחוד בין גרעין השוה"צ מפולין "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ
אחד. הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה.
עליית הקיבוץ לרמת-מנשה נערכה במסגרת התיישבות "חומה
ומגדל". האיזור נקרא אז בטעות "הרי-אפרים" ועין השופט היה חלוץ
היישובים במקום.
במשך
כל השנים היה הקיבוץ שותף ומוביל במערכות ההתיישבות, הביטחון והקליטה. השלמות,
גרעינים תנועתיים וחברות נוער רבות אשר התחנכו בעין השופט, חלקם הפכו לשותפים בבניית
הקיבוץ וחלקם הגשימו בקיבוצים אחרים.
בעין השופט היו מעל 100 אולפנים משנת 1951.
אלפי תלמידים למדו באולפן. עשרות רבות של בוגרי אולפן נשארו בעין השופט והפכו את הקיבוץ לביתם.
קיבוץ עין השופט היה שותף ומוביל במשך כל השנים במפעל בית ראשון במולדת ובקליטת נוער עולה מרוסיה.
בסוף שנת 2017, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ כ- 700 נפש, מהם 405 חברים ומועמדים, 160 ילדים עד גיל 18, 20 חיילים והשאר אולפן, מתנדבים ותושבים.
תרבות וחברה
הקיבוץ
מקיים פעילות תרבותית סדירה ועניפה הכוללת: חגיגה משותפת של חגי ישראל, טיולים,
מפגשי תרבות, עיתון פנימי היוצא פעם בשבוע, וידאו, חוגי לימוד, הובלת פרוייקט
"קהילה לומדת" ועוד ועוד… אנו רואים בפעילות התרבותית ובשיתוף החברים
בכל הנעשה על ידי התקשורת הפנימית, חלק מרכזי בחיי החברה שלנו - ומקדישים לכך
מאמצים רבים.
הקיבוץ
מקיים מערכת מסודרת של קבלת החלטות ודיון ציבורי. בהתאם לצורך,
מתקיימת אסיפת חברים בה זכות
השתתפות והשפעה לכל החברים ובמהלכה מתקיימים דיונים ומוחלטות החלטות בכל נושאי החיים
של הקיבוץ. דיון מוקדם מתקיים בנושאים אלה בהנהלת הקהילה, מזכירות הקיבוץ, הנהלה כלכלית והנהלות תחומי הפעילות.
חינוך
ילדינו
מתחנכים עד גיל שש בגני ילדים הפועלים ברחבי המשק.
מכיתה א' לומדים בבית הספר המשותף לחמשת קיבוצי ההר, "עומרים".
אחה"צ ובחופשים ניתן לילדים חינוך משלים במסגרות החינוך אותן מפעיל הקיבוץ.
מכיתה ז', לומדים בביה"ס התיכון מגידו ושותפים בחברת הנעורים האיזורית "רעות", המשותפת לרוב ישובי האיזור.
אורחות חיים
בינואר 2016
עבר הקיבוץ למודל התנהלות חדש, תוך שמירה על סיווגו השיתופי.
בעיקרי המודל החדש נמשכת הבעלות המשותפת על אמצעי היצור, התשתיות והשיכון. ישנה השתתפות
חלקית בהוצאות חינוך, בריאות, תרבות וסיעוד. הערבות ההדדית נשמרת.